בית מדרש - אנוש ודגל יהודה

כסלו תשע"ח

​

​

1. נר חנוכה ויש אומרים נר של חנוכה

זכורני, בליל שמיני, של חנוכה היתה שמחה במעונו של אבא, ואני נער קטן עדיין. שמונת הנרות דולקים בחלון סמוך לפתח הבית ואורם הכהה כזוהר הכוכבים בעיני. אמי עוסקת בטיגון שומן של אווזים וריח דלדולי-שומן מטוגנים עולה באפי. אבא עם קרואיו, אנשי שלומו, יושבים אל השולחן וממיחים ומפלפלים בדברי תורה בנדנוד איבריהם, בפישוט ידיהם, בזקיפת אגודליהם ובקולי-קולות משונים, והדברים שמחים, ומתוך אותה הערבוביא של קולות - הדיבור "מאי חנוכה?" נשנה כמה פעמים ועולה על גביהם בסלסול ובניגון של שואל שאלה קשה וחמורה.  מעקימת פניהם וקריצת עיניהם של המסובין נראה, שמבקשים פתרון לפליאה זו - מאי חנוכה? ואחד מהחבורה שעיני חבריו נשואות לו, מרים קולו ומרצה לפניהם הברייתא דתנו רבנן, ממשיך כל מלה בדחיקה ובדיוק גדול, צולל ומעמיק בה בקמיטת מצח ומעלה מתוכה חידושים ודרשות חריפות. ואני לא הייתי שומע ומבין מכל אותו הענין אלא הדברים הללו: עובדי כוכבים טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום לא מצאו אלא - פך אחד של שמן, שהיה מונח בחותמו של כהן-גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו ח' ימים. ומאהבתי שאהבתי את חנוכה, ככל הנערים, תינוקות של בית רבן, ומשמחתי הגדולה ששמחתי בערב זה, נסתלק ממני מוראו של אבא, נתבטל דרך-ארץ בפני גדולים בעלי-זקן, ונועזתי ואמרתי בתמימות: פך שמן להדליק ממנו ח' ימים אינו נס גדול כל כך, נס גדול היה אלמלי הדליקו ממנו כל ימות-השנה והיתה השנה כולה חנוכה, שנת גאולה מלמוד קשה...ומיד קשה...  ועד שאני מדבר ויד אבי נשתלחה עלי וסטר אותי על פני.    

   

 מאי חנוכה?, מנדלי מוכר ספרים

 

• מהם הזיכרונות שלך מחנוכה?

 

2. נר אישי או נר ביתי?

​

 מצוות חנוכה - נר איש וביתו

והמהדרין - נר לכל אחד

​

תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כא, עמ' ב

 

3.  חנוכייה לכל אחד

הכול חייבים בנר חנוכה, אנשים ונשים. וקטן בן תשע, אם אין מדליקין עליו - אף הוא חייב בהדלקת הנר.  בן אצל אביו מדליק בפני עצמו, וייתן כל אחד נרותיו במקום מיוחד... אורח שנמצא בבית, אם יש לו מקום מיוחד בבית - מדליק בפני עצמו... (אליהו כי טוב, ספר התודעה)

​

4. חנוכייה אחת לבית

ומנהג הספרדים ועדות המזרח, שאחד מבני הבית מדליק, וכל בני הבית יוצאים ידי חובה בהדלקתו, בין מרובים ובין מועטים, בין שנמצאים שם בשעת ההדלקה, ובין שאינם נמצאים.

(הרב דוד יוסף, 'סידור יחוה דעת', מכון יחוה דעת, ירושלים תשנ"ה (2005), 502)

​

• נר איש וביתו: האם הדלקת נר חנוכה היא חובת האיש או חובת הבית (כמו במזוזה)? אם היא חובת הבית, האם חסר בית מדליק נר חנוכה?

• נר לכל אחד ואחד: מה הייחוד בחנוכייה לבית? מה הייחוד בחנוכייה לכל אחד ואחד?

• כיצד אתם נוהגים בביתכם ושלכם?

 

5.  וידליק כשבני הבית מקובצים יחד

יש אומרים שבזמן הזה שמדליקים בתוך הבית אין צריך להיזהר להדליק קודם שתכלה רגל מן השוק (כל עוד נראים עוברים ושבים ברחוב), ומה טוב ליזהר גם בזמן הזה. וידליק כשבני הבית מקובצים יחד, והוא פרסום הנס בזמננו, ולכן נראה שאם צריך להמתין עד שיתקבצו כל בני הבית, יכול להתעכב גם אחרי הזמן הנזכר למעלה.

​

הרב חיים דוד הלוי, 'מקור חיים', תל אביב תשכ"ז-תשל"ד (1964-1974), כרך ד, פרק רכז, סעיף ט

​

• איזו משמעות יש להמתנה לכל בני הבית דווקא בזמן הזה?

• "וידליק כשבני הבית מקובצים יחד, והוא פרסום הנס בזמננו" – כיצד אתם מבינים את הקשר של קיבוץ בני הבית לפרסום הנס?

 

יָה הַצֵּל יוֹנָהּ מְחַכָּה. וְדִמְעָתָהּ לָךְ מְפַכָּה. וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ.  בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה:

הוֹדוּ לְגֵאֶה עַל גֵּאִים: וְנוֹרָא עַל כָּל נוֹרָאִים. הִצִּיל אֶת נִין חַשְׁמוֹנָאִים. מִיָּד צַר כִּי בָּהֶם הִכָּה:

וְיָשִׁירוּ עַמַּךְ שִׁירוֹת. וּזְמִירוֹת מִפָּז יְקָרוֹת. בְּהַדְלִיקָם אֶת הַנֵּרוֹת.  בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה:

דִּרְשׁוּ לָאֵל כָּל לְבָבוֹת. כִּי גָּמָל עָלֵינוּ טוֹבוֹת. שִׂמְחוּ בָּנִים עִם הָאָבוֹת. בְּדָת מִנִּי יָם אֲרֻכָּה:

הָאַל יַמֵּינוּ יְחַדֵּשׁ. וְצַר לַהֲרִיגָה יְקַדֵּשׁ. יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ. וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָ

​

להורדת דף לימוד מאתר ממזרח שמש

​