פרשת ויצא ־ סולם יעקב

חלום יעקב

וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה,

וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה;

וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ

וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר,

אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק;

הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ—

לךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ.

וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ,

וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה;

וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ.

וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ,

וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת:

כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי,

אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ

נדר יעקב

וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר: אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי; וְהָיָה יְהוָה לִי, לֵאלֹהִים. וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹהִים; וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן-לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ.

---

בחלום יעקב הפרשנים התעכבו על שלוש מילים: ניצב עליו – עולים – יורדים.

עולים ויורדים

עבור רש"י לפי מדרש רבא: מלאכים שליווהו בארץ אין יוצאים חוצה לארץ ועלו לרקיע וירדו מלאכי חוצה לארץ לארץ ללוותו.

לכל עם ומדינה יש מלאכים משלהם. מנהגי ארץ כנען אינם כמנגי חרן.

עבור רמב"ן: על דעת רבי אליעזר הגדול )פרקי דרבי אליעזר לה (היתה זאת המראה כענין בין הבתרים לאברם, כי הראהו ממשלת ארבע מלכיות ומעלתם וירידתם, וזה טעם "מלאכי אלהים", כמו שנאמר בדניאל (דניאל י כ): "שר מלכות יון" ו(דניאל י יג): "ושר מלכות פרס". והבטיחו, כי הוא יתעלה יהיה עמו בכל אשר ילך ביניהם, וישמרנו ויצילנו מידם. אמרו (שם בפדר"א): "הראה לו הקב"ה ארבע מלכיות מושלן ואבדן, הראהו שר מלכות בבל עולה שבעים עוקים ויורד, והראהו שר מלכות מדי עולה חמישים ושנים עוקים ויורד, והראהו שר מלכות יון עולה מאה ושמונים עוקים ויורד, והראהו שר מלכות אדום עולה ואינו יורד. אמר לו יעקב "אך אל שאול תורד ("ישעיהו יד טו), אמר לו הקב"ה "אם תגביה כנשר וגו) עובדיה א ד(.

עבור הרמב"ן החלום נבואי ופשרו עלייתן וירידתן של המעצמות שישראל חי (בצרה) תחת שלטונם. שלטון אדום הוא עשיו הוא רומא נראה כשלטון נצח. והתנא מנבא נפילתו/ה).

פירוש הרמב"ם (אגרת לר' חסדאי הלוי הספרדי):

ומה שהקשית ואמרת על פירוש "עולים ויורדים"... כי אין לך נביא שעולה אם לא יגבר על החומר שלו

העלייה היא המאמץ של הבנביא לדעת ה' והירידה "להנהגת אנשי הארץ ולימודם" – אחרי השנביא הגיע למעלת ההשגה אליה יכול להגיע.

נ

ִצָּב עָלָיו

על הסולם או על יעקב? להלן מדרש מבראשית רבה (סט ב):

אמר ר' יוחנן: הרשעים מתקיימים על אלוהיהם: "ופרעה חולם והנה עומד על היאור" (בראשית מא),4 אבל הצדיקים אלוהיהם מתקיים עליהם, שנאמר: "והנה ה' נצב עליו".

מאמר נוקב. פרעה עומד על היאור ומצפה מאלוהיו קבלת הטוב והשפע הקיים בבריאה (מים, שובע, פריה ורביה, שלטון, כוח...). השפע האלוהי מקיימו ומחזקו. ניצב עליו? על כתפיו של יעקב האלוהות שורה בארץ. כאשר כתפיו של יעקב מוטות מטה העולם הנוא עולם של הסתר פנים. עולם של עכו"ם.

הפירוש של רש"י אם כן ניתן להבינו על פי הכלל "דינא דמלכותא דינא". לא המלכות חשובה ולא דרכיה אלא כתפיו של יעקב. הפירוש של רבי אליעזר הגדול (פירוש הרמב"ן) משמעו "אל תירא עבדי יעקב" – אם כתפיך יעמדו במשא, קורות האומות ודברי ימיהם ייעלמו מהאופק. שום סולם לא יחזיקם. הפירוש של הרמב"ם משמעו המאמץ המוטל על האדם (ניצב עליו) לעלות במדרגות הסולם ולא להתבסם מהרוחות שבעליונים, אלא לחזור לתוך העולם כמות שהוא ולקחת חלק בתיקונו.

מכאן לנדר יעקב.

אומר אברבל: איך נעשה יעקב בזה עובד על מנת לקבל פרס במאמרו: "אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני... ונתן לי" כך וכך – אז יהיה לי לאלוקים; מכלל שאם לא יעשה לו כל זה, לא יהיה לו לאלוקים ולא יעבדהו?! ולא עשה אברהם זקנו כן, אבל נתנסה כמה פעמים ועמד בהם

יעקב אבינו מתדיין כסוחר בשוק או כפוליטיקאי עם הקלינטורה שלו.

אומר רש"י, שמא יפגע החטא...שאין הבטחה לצדיקים בעולם הזה..

רש"י מתייחס לחוסר אימון של יעקב אבינו. לפני שהשכים (וישכם יעקב...) קיבל הבטחה מה' ואינו סומך על דברו? אלא שרש"י קורא ביעקב "אשרי האיש המפחד תמיד"

רבי שמשון רפאל הירש מפרש יהי ה', מידת הרחמים, "לי לאלוהים" - לא יהיה רק הנותן כי אם גם התובע הדורש.

ספורנו מפרש:

ושמרני. מן אנשים רעים המתקוממים ומכריחים: ונתן לי לחם לאכול. שלא יכריחני העניות לעבור על דעתי ועל דעת קוני... והיה ה' לי לאלהים. אז יהיה ה' לדיין.

אור החיים גם באותו כיוון

עוד ירצה על זה הדרך אם תסכים מדת הדין על הדבר, והוא אומרו אם יהיה אלהים, כי לא דבר אליו אלא ממדת הרחמים דכתיב והנה ה' נצב וגו' הנה אנכי עמך ודבר ידוע כי מדת הרחמים תסכים להטיב ומדת הדין תעכב בדבר לזה אמר אם יהיה אלהים.

ר' ש.ר.הירש, ספורנו ואור החיים דורשים, בגוונים שונים, על שתי "המידות" בהן עולם האדם מתנהל: מידת הרחמים "ה'" ומידת הדין "אלוהים" ואין מידת הדין חלה אלא על מי שמקבל על עצמו חוק ומשפט.

אציע פתרון קרוב/רחוק למפרשים. אומר הרמב"ם:

כי האדם לא ישכיל האמת ולא יעשה המעשה הטוב כשהוא חולה או רעב או נמלט מפני אויביו (משנה תורה).

אילו הם המקרים מהם נרתע יעקב אבינו - - פחד מרדיפה: וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, חשש מרעב: וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּש שלם בגוף ונפש (מחלה) - וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי. אין לעבודת ה' מקום אצל האדם שקיומו היום-יומי חסר יציבות. רעב, חולי, רדיפה הם מקרים של אבדן הצלם, משמע אבדן יכולת הבחירה. ואין עבודת ה' אלא מתוך בחירה. אדם נמלט, כל קיומו בשמירת נפשו. אדם מעורער, אין לחוק הרבה משמעות עבורו. וכך אמרו ז"ל:"אין השכינה שורה אלא על חכם, גיבור, עשיר ועניו".

סולם יעקב, ראינו, הוא הדרישה מהאדם לעלות במדרגות כפי יכולתו ולחזור להיות עם בני מינו כשותף ונאבק על עולם טוב יותר. "ללמוד וללמד". הנדר של יעקב מזכיר שלא הכל בידי האדם - לפתח חטאת רובץ - או גרוע יותר אבדן, ביד המקרה, מצלם האנוש.

האדם היורד מהסולם מחוייב בשמירת צלם האנוש שלו ושל אחרים, שלו ושל חברתו. מדינה שיש בה רעב, חולי ומלחמה אין בה אזרחות כלל. "איש הישר בעיניו יעשה". הדרישה לעבודת ה' שהיהודי מקבל על עצמו, עול תורה ומצוות, היא גם הדרישה לקבל על עצמו את עול המאבק על המסכן, הדחוי, הרעב והמאוים. שניהן לשם שמים.

#ויצא #סולםיעקב #רפאלבןשוש